איתן בוגנים, הארץ מוסף גלריה, 10/5/18

בגלריה חנינא בתל אביב (שביל המפעל 3) תיפתח הערב התערוכה הקבוצתית "חג הקורבן" בהשתתפות אסד עזי, אורית ישי, שירה גפשטיין, תום תומר גולדברג, חיימי פניכל, רני פרדס וגיל דסיאנו ביטון.

שם התערוכה הוא השם העברי לחג המוסלמי עיד אל אדחא, המבוסס בעצמו על סיפור העקדה היהודי־מקראי שבבסיסו עומדת האפשרות של אדם להיגאל מחטאיו או להוכיח נאמנותו לאל על ידי גרימת מוות של האחר. התערוכה בוחנת את התייחסות האמנים לדימויי קורבנות, מזבחות ועקדות. היא מייצגת את הלך הרוח והמטען הרגשי שלהם בנוגע למושגים ההפוכים: חמלה ורצחנות. "בעבודות משתקף ממד אפוקליפטי, פוסט־גאולה, יחד עם ביטויים של חמלה ואופק בהיר", כותבת אוצרת התערוכה, שירה גפשטיין. רני פרדס למשל הציב במעבר הצר של הגלריה את מזבחו, העשוי ארון עץ ובו מדפים לאחסון עבודות אמנות העוסקות בפגאניות של תרבויות מומצאות ומאזכרות איקונות מצריות קדומות.

לצדו ניצב המזבח הלבן של אסד עזי, "מזבח לאל שאיננו, שאין לו טקס אלא רק זיכרון", כותבת האוצרת. לדבריה, זוהי עבודה הלקוחה מתוך סדרת עבודות העוסקת באדריכלות חזיתות של בנייני ציבור פולחניים. תום תומר גולדברג מציג פרוות זאב על הרצפה ובה שזורות אבני חן בעלות כוח אנרגטי. חיימי פניכל מציג עבודה בדמות שמיכה שחורה של פירורי אבנים העשויות אבקת מגנט המקנה לעבודה מעין פני ירח זרים. גיל דסיאנו ביטון מציג שני קולאז׳ים בהם מצורפות תנוחת ידיים שהיתה אופיינית לסבתו ובה הנכיחה את אופיה הוותרני והקורבני. אורית ישי מציגה תצלום של "במבי" היושב בחברת אמו, חסרת הפנים, ודמותה מוכפלת בראי מאחוריה, "כנרקיס שאחוריו משתקפים ופניו חסרים, ההשתקפות החושפת את הצד האחורי מצביעה על פגיעותם של האם ובנה", כותבת האוצרת המציגה בעצמה פסל מולבן של חיה גדולה הנישאת על כתפי אשה.